גליקסברג(אפוטרופוס) ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 3.3.13, פיצוי התובעים בסכום של 28,000 ₪ בשל נזקים שנגרמו להם, לטענתם, על ידי הנתבעת בקשר לנסיעה באוטובוס של הנתבעת ביום 25.2.13 (חג הפורים) , מירושלים לצפת.

2.על פי כתב התביעה, מבירור שערכו התובעים 1-2 במרכז המידע של הנתבעת התברר כי בשעה 21:00 ייצא קו 982 ממוקד יציאה ברחוב ירמיהו בירושלים לצפת, והתובעים אף הקדימו והגיעו בשעה 20:30, על מנת לתפוס מקומות ישיבה, בהיותם מטופלים בשני תינוקות (התובעים 3 -4).

הואיל ועלו לאוטובוס אנשים רבים, הרבה מעבר למקומות הישיבה המאושרים, הודיע נהג האוטובוס , הנתבע 2 (להלן – הנהג), כי הוא אינו לוקח אנשים בעמידה, ירד מהאוטובוס, והשאיר עשרות נוסעים, ובהם תינוקות, ללא אוורור ובמחנק איום.

לטענת התובעים , הם נאלצו להמתין עד שעה 23:00, על אף שהנוסעים שהתכוונו לנסוע בעמידה ירדו מהאוטובוס, ואז נאלצו לעבור, על מטלטליהם ותינוקותיהם, לאוטובוס אחר שהגיע, וגם אז המשיך הנהג להתעלל בנוסעים, בטענה שאחת הנוסעות הרביצה לו, ויצא לדרך רק בשעה 23:25, דבר שגרם לתובעים להגיע לביתם בשעה 2:30 לפנות בוקר.

3.התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה במזיד באי עמידה בהתחייבויותיה, בין היתר, באי העמדת פיקוח צמוד על הנהג, ולמניעת ההתעללות בנוסעים.

4.התובעים דורשים סכום של 28,000 שבשל זלזול, השפלה, עוגמת נפש, ואי עמידה בהתחייבויות הנתבעת בקשר להובלת נוסעים.

5.בכתב ההגנה טוענת הנתבעת ,כי במסגרת מאמציה לשרת את ציבור נוסעיה בצורה הטובה ביותר, העמידה לרשות הציבור החרדי ביום 25.2.13 מוקדי איסוף מיוחדים, כאשר המוני אנשים, חלקם בגילופין עקב חג הפורים, חוסמים את הכביש ומפריעים למהלך התנועה התקין.

מרגע פתיחת דלתות האוטובוס, נכנסו לתוכו כ – 30 -40 נוסעים בלי לשלם, והנהג ביקש שישלמו וגם התריע כי מותר לו על פי חוק להסיע עד 10 נוסעים בלבד בעמידה, וזאת מטעמי בטיחות.

בהעדר התייחסות מצד הנוסעים לדברי הנהג , וכאשר במשך שעה שלמה אף אחד מהנוסעים לא נאות לרדת מהאוטובוס – דומם הנהג את מנוע האוטובוס, והזעיק פקח למקום האירוע.

6.עוד נטען, כי במהלך האירוע אחת הנוסעות הכתה את הנהג, ולאחר קבלת התנצלות מצדה (בסיוע של שוטר שהוזמן למקום), החל הנהג בנסיעתו, ובמקביל החלו להגיע אוטובוסים נוספים.

7.הנתבעת טוענת כי התנהגות הנהג הייתה ללא רבב, בהתאם לנהלים ולהנחיות, לרבות הנחיות מיוחדות לחג הפורים, בשל האווירה "הקלילה והעליזה" המאפיינת חג זה.

לטענתה, ההמתנה ועוגמת הנפש לה טוענים התובעים אינם באחריותה, והיא פעלה ללא דופי לאורך האירוע כולו.

לחלופין נטען, כי התובעים לא הוכיחו את הנזקים הנטענים.

8.בדיון שנערך ביום 18.7.713 נחקר הנהג, וכן נחקרו הפקח ,מאיר מלכה, וקצין משטרה דוריד דאהר, שהגיע לאירוע ופעל כאמור בפסקה 6 לעיל.

הואיל והועלתה על ידי התובע 1 שאלה של היערכות הנתבעת לגבי מספר האוטובוסים שהיה דרוש בנסיבות העניין (פרוטוקול עמ' 1 שורה 9) – נשאל הפקח על ידי בית המשפט כמה אוטובוסים הגיעו באותו ערב, והוא השיב:

"אנו מכירים את הבעיה ונערכנו בהתאם... זה התחיל בשעות הערב המוקדמות והגיעה כמות גדולה מאד של אוטובוסים... כל האירוע מדווח בפרוטוקול של מנת"י, גם הנהג מחויב לרשום את הנתונים המדויקים בכרטיס העבודה שלו" (פרוטוקול עמ' 3 שורות 7-12).

9.הנתבעת נדרשה להמציא, תוך 30 ימים, את הפרוטוקול שהוזכר על ידי הפקח, וכן תדפיס ג'י.פי.אס , על מנת להוכיח את מספר האוטובוסים שהועמד לרשות הנוסעים, וכן את משך הזמן שחיכו הנוסעים לאוטובוסים הנוספים (ראה פרוטוקול עמ' 4 שורות 1-7).

10.מעיון בראיות שהמציאה הנתבעת, בהתאם להחלטה הנזכרת בפסקה 9 לעיל, עולה כי ביום 25.2.13 העמידה הנתבעת 15 אוטובוסים לכיוון צפת, לעומת 7 אוטובוסים בימים שאינם ימי חג, דהיינו מספר כפול של אוטובוסים.

מכאן, שהנתבעת אכן הייתה מודעת לבעייתיות של אותו יום, ונערכה לקראתו.